הצגה על ארבע בחורות רווקות, מצחיקות כובשות ושכולות. כן, כן, שכולות. לא להיבהל!
תחשבו על סקס והעיר הגדולה רק עם… שכול.
בעצם — בלי עיר גדולה. ובלי סקס. ובלי בתי קפה.
טוב, לא משנה, אל תחשבו על סקס והעיר הגדולה, נרד מזה.
מדובר על בחורות צעירות שאיבדו את חבר שלהן בצבא ומהר מאד הן מבינות
שאין להן מקום ב"משפחת השכול" כי הן "רק חברות" וגם האנשים הקרובים אליהן מאבדים
סבלנות לאבל שלהן. ולכולם יש מה להגיד —
"מזל שלא הייתם נשואים", "מזל שלא היה לכם ילד",
"וואהו איך רזית את נראית מהמם" )למרות שתכלס — זה תמיד בא טוב(.
זה סיפור על אהבות, זיכרונות, הנצחה, אבל יותר מהכל זה סיפור על מאבק.
המאבק של הבנות לחזור ולנהל חיים נורמליים.
גליה כהן יונס:״מודה על הזכות להשמיע את קולן של הבנות המדהימות האלה״
ההצגה עלתה בתיאטרון הקאמרי במסגרת פסטיבל ״קריאה מבויימת״,
וזכתה בפרס על אנסמבל השחקנים הטוב ביותר.
במאי טל וניג | מחזאית גליה כהן יונס | ע.במאי רוני אקרמן | דרמטורג שי שבתאי | עיצוב במה שירן לוי | עיצוב תלבושות
נועה דותן | מוזיקה בועז קראוזר | עיצוב תאורה נטע קורן | מפיק איתי יונס | מפיקה בפועל שירי פדלון מילר
אלינור: הדר ברוך / מעיין גושן
שירה: מיכל כרמי
איילה: סתיו בנית
סיוון: דורון לוי / רוני נתנאל
אלון: תומר בן עמרם / רפאל עבאס
אסף ויואב: אמיר גולדמן
אביתר: אריאל קורט / תום חודרוב
עמוס: ערן לחמן
תמי: עירית בנדק
גנב/שוטר/מפיק: עידו מרקוביץ
עדי שדה: גליה כהן יונס